<h1>חדושי הר"ן — נדה</h1>
<h2>דף ח:</h2>
[נדה ל"ה ע"א] ת"ש ר"א אומר אף בשלישי בודקין אותו מפני הקרבן מכלל דת"ק לטומאה קאמר. וא"ת ואמאי איצטריך למידק מסיפא לידוק ממלתיה דת"ק גופיה דאמר בשלישית אין בודקין אותו, וניחא לי דאי לאו מדר"א הוה מפרשינן דת"ק ה"ק ראיה ראשונה בודקין אותו מפני הקרבן שניה בודקין אותו מפני הטומאה אבל שלישית אין בודקין אותו לא לטומאה ולא לקרבן שאפילו ראה שניה ושלישית באונס טמא וחייב בקרבן, משום דכי מיעט רחמנא מבשרו ולא מחמת אונסו ה"מ עד ראיה שניה שלא הוחזק עדיין ברואה שלשה פעמים אבל כל שהוחזק רואה ג' פעמים שוב אינו צריך בדיקה, אבל אה"נ דת"ק לקרבן בעי בדיקה והיינו בדיקה דראיה ראשונה הכי הוה מפרשינן מלתיה דת"ק, אבל השתא דר"א דפליג עליה אמר אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן משמע דת"ק לית לי' בדיקה לקרבן כלל דאי אית ליה למה ליה לאדכורי לר"א קרבן כלל דהא ת"ק לא מחמיר טפי בקרבן מבטומאה, ומפרקי' דטעמא דת"ק דאמר אף בשלישית אין בודקין לאו משום שהוחזק רואה וטמא אפי' ראה שניה באונס אלא בקרבן הוא שמחמיר ובשלישית דוקא משום דלא דריש אתין ולפיכך הזכיר ר"א מפני הקרבן.
<h2>דף י.</h2>
[נדה ל"ח ע"א] קמ"ל דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם. פי' דאי אמרי' דא"א לפתיחת הקבר בלא דם הויא לה זבה, ודוקא בנפלים ומשום דאין קושי לנפלים אבל בבן קיימא אפי' ת"ל דא"א לפתיחת הקבר בלא דם [לא] הויא זבה דאין לך קושי גדול מזה וכמ"ש למעלה.
<h2>דף כא.</h2>
[נדה נ' ע"ב] והחלב בכרכין. פי' בחלב שחוטה קאמר ולצדדין קתני נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף טהור בכרכין אין צריכין לא הכשר מים ולא הכשר שרץ מפני שסופן לטמא טומאה חמורה כדאיתא בסמוך, והחלב נהי דא"צ הכשר מים שכבר הוכשר בשחיטה הכשר שרץ מיהא בעי דהא אין סופו לטמא טומאה חמורה אפילו חלב נבלה דהא כתיב וחלב נבלה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה, הילכך בחלב שחוטה דוקא עסקינן ואינו צריך הכשר מים קאמר, וליכא לאוקומה בכה"ג בחלב נבלת טהורה דהא הכשר מים נמי בעיא שהרי לא הוכשר בשחיטה, ובחלב נבלת בהמה טמאה ליכא לאוקומה אע"פ שמטמא טומאה חמורה דהא כיון דבשרה צריך מחשבה כדאמרינן בסמוך נבלת בהמה טמאה בכל מקום צריכה מחשבה לא משמע שיהא חלבה חמור מבשרה, הילכך ליכא לפרושה אלא בחלב שחוטה והכשר מים הוא דלא בעי אבל הכשר שרץ מיהא בעי.
<h2>דף כג:</h2>
[נדה מ"א ע"א] וקסבר ולדות קדשים בהוייתן הם קדושים. כתב רש"י ז"ל דל"ג ליה דכ"ש אי ס"ל דממעי אמן הן קדושים דאצטריך למעוטי, ואפשר לקיים הגירסא ולומר דאף על גב דקסבר ר"ש דבהוייתן הן קדושים כדאיתא בפ' דם (חטאת) [שחיטה] אפ"ה איצטריך קרא למעוטי דכיון דהקדשן ופיסולן אתו בבת א' לא הוי כקדם פסולן להקדשן.
